שיניים

שיני בינה

השיניים השמיניות והאחרונות בקשת השיניים (18,28,38,48). שיני הבינה הן השיניים המאוחרות ביותר בבקיעה (גיל 16-24). בתדירות גבוהה מופיעים בהן הבדלים מורפולוגיים כגון שורש נוסף, כיפוף בשורש
(Dilaceration), שינויים במבנה הכותרת ועוד .

לעיתים תכופות נאלצים רופאי השיניים לעקור שיניים אלו במקום לבצע טיפולים משמרים כמו שחזורים פלסטיים (סתימות) או טיפולי שורש.

הסיבה מקום :

מקום בלסת : בלסת האנושית יש מקום מוגבל ולעיתים קרובות יש יותר שיניים מאשר מקום. כאשר שיני הבינה בוקעות הרבה פעמים כבר נוצל כל המקום הקיים בלסת. אם יש מספיק מקום שיני הבינה יכולות לבקוע לתוך קשת השיניים ולתפקד ככל שן טוחנת אחרת. במצבים אלו אין כל סיבה לעקור אותן.

אולם כאשר אין מקום מתחילות הבעיות :

1 שן כלואה: לעיתים השן הבוקעת לא לא מצליחה לבקוע לחלל הפה בכלל. שן כזו יכולה להיות שקטה ולא לגרום לנזקים במצב כזה אין הצדקה לטפל. במקרים אחרים עלולה השן הקבועה לפגוע בשורשי הטוחנת השניה (שביעית) מצב זה מצדיק על פי רוב התערבות ועקירה כירוגית של שן הבינה.

2 שן כלואה למחצה: חלק מכותרת שן הבינה יוצאת לחלל הפה וחלקה השני נמצא בחניכיים. מצב כזה מזמין צרות: שכן נוצר כיס מלאכותי בו מצטברים מזון וחיידקים. אלו האחרונים יכולים לגרום לרקבון שן הבינה והשן הטוחנת הסמוכה. כפי שניתן לראות בצילום זה בשן 37 נוצרה עששת בשוליים הדיסטליים של הכתר .

בעיה נוספת הנובעת מהפעילות החיידקית היא דלקת ברקמה הרכה שסביב השן הכלואה. מצב זה נקרא Pericoconitis, והא גרום לכאבים עזים. שני מצבים אלו מצדיקים עקירת שן הבינה.

רופא מיומן יוכל בעזרת צילומי רנטגן לחזות את נזקי כליאת השן ולהמליץ על עקירתה כפעולה מונעת. נוסף על כך עלולה השן לדחוף את שאר השיניים שבפה ולגרום להפרעות סגר.

3. בקיעה שלא במקומה (אקטופית): שן הבינה עלולה לבקוע אל מחוץ לקשת השיניים לכיוון החיך (פלטינלי) או לכיווון הלשון (לינגואלי). במצב זה שתי בעיות עששת שנובעת מהקושי לצחצח את שן הבינה .

אז למה עוקרים ולא מטפלים:

מיקום אחורי של שיני הבינה מקשה ביותר על הטיפול בהן. כמו שלמתרפא קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי ,לצחצח את שיני הבינה במיוחד אם המנח שלהן אינו תקין. גם לרופא השיניים קשה מאוד ובמיקרים רבים בלתי אפשרי לבצע בשיניים אלו שחזורים (סתימות) וטיפולי שורש הבעיה היא גישה.

הסיבה : בשחזורים פלסטיים (סתימות) ראש המקדח הוא באורך כ 2.5 ס”מ בעוד שבאזור זה המרחק בין השיניים העליונית והתחתונות קטן יותר מה שמאלץ את רופא השיניים להשתמש בזויות עבודה קשות. כאשר נוצרת עששת במשטחים דיסטליים של השיניים הרבה פעמים אין גישה כלל לעששת.בטיפולי שורש המצב קשה יותר אורך הפוצרים יכול להגיע ל4 ס”מ לפיכך ברוב המוחלט של המקרים אי אפשר לבצע בשיניים אלו טיפולי שורש והפיתרון היחיד הוא עקירתן.