TMD או Temporomandibular disorders הוא מונח כללי המתאר מספר בעיות קליניות בהם מעורבים מפרק הלסת TMJ, מערכת שרירי הלעיסה, ומבנים סמוכים. מדובר בגורם הכאב אורופציאלי השני בנפיצותו אחרי כאב שמקורו בשיניים.
סימנים וסימפטומים נפוצים הם - קליקים במפרק ממחקרים שונים מופיעים ב8-50% באוכלוסיה. הגבלה בפתיחת הפה מופיעה בכ-5% מהאוכלוסיה, כאב, הפרעה במסלול תנועת הלסת. מתרפאים רבים מגיעים למראת השיניים בשל כאבים והפרעות במפרק הלסת ההפרעה יכולה לגרום הכאבים אינם בעלי אופי אופייני והם נעים מכאב באזור האוזן בעת לעיסה ועד לרמת מיגרנותלמרות האמור אחוז המקרים הדורש טיפול הוא רק 2% מהאוכלוסיה .
לאחרונה נקבע סיווג של TMD על ידי האגודה האמריקאית לכאב אורופציאלי:
1) TMD על רקע בעיה בפרק. קטגוריה זו מחולקת ל-2 TMD בעקבות הפרעה מבנית מוגדרת במפרק, ו-TMD בעקבות מחלה ניוונית של המפרק.
2) TMD על רקע בעיה בשרירי הלעיסה. קטגוריה זו מחולקת ל-2, TMD בשל פעילות יתר של שרירים בעקבות סטרס ו-TMD בשל פאראפונקציה והרגלים - ברוקסיזם. לפי הערכה של (List & Dworkin 1996) מהווה רקע זה 75% מהסיבות ל-TMD.
בעיות במפרק
הלסת בהאנושית היא אחד המפרקים המורכבים בטבע - בעוד שמפרק צירי רגיל- יכול לבצע תנועה צירית בלבד- רוטציה כל תנועה מעבר לציר נחשבת נקע - במפרק הלסת התנועה דו שלבית- שלב ראשון צירי ושני תנועת החלקה
טרנזלציה--נקיעה פיזיולוגית של המפרק מתבצעת בסוף תנועת הרוטציה ומאפשרת פתיחה נוספת של הפה.
היכולת לבצע רוטציה וטרנזלציה של הלסת התחתונה, מאפשר מעטפת תנועה גדולה של המפרק. המורכבות גדולה עוד יותר בשל היות המפרק דו צדדי ושני צדדיו פועלים בו זמנית תכונה זו מאפשרת את תנועות ההחלקה לצד ימין ושמאל המשמשות אותנו בעת לעיסה.
מפרק הלסת הוא בעל מבנה אנטומי ייחודי המקנה לו את היכולת לבצע את הטרנסלציה. הוא מורכב מחלק עליון Glenioid fossa
ומחלק תחתון המורכב מראש אובאלי הנקרא עלי Condyle.
בין שני חלקי המפרק קיים מרכיב סחוסי הנקרא Articular disc. מרכיב זה משמש כבולם זעזועים המגן על חלקי המפרק. הדיסק מחלק את החלל שבין שני חלקי המפרק למדור עליון ותחתון. אלו האחרונים מלאים בנוזל.
אתיולוגיה ל- TMD
קימות מספר תאוריות לגבי האתיולוגיה ל- TMD
1 פקטורים סיגריים נמצא כי קיים קשר מסוים בין הפרעות חמורות בסגר ו